אז בבית הספר

רואים עלי שהייתי חרשנית, לא ? זאת האמת. אהבתי את בית הספר, אהבתי ללמוד.
 תמיד התרגשתי לקראת פתיחת שנת הלימודים. 


ניסיתי לשחזר היכן כילדה ערכנו את הקניות לקראת החזרה לבית הספר. לא היו אז חנויות "הכל בדולר".
זו הייתה נסיעה מיוחדת לחיפה. אצל "מלכה" ברחוב שפירא קנינו את כל מה שהיה צריך לפי רשימה מסודרת.
כבר אז אהבתי לבחור את כל הפריטים בצבעים תואמים...



אני זוכרת שיותר מהכול, אהבתי לעטוף את הספרים ולהכין את המחברות. לאימא שלי הייתה מין דרך כזו להחזיק ולכתוב עם שני עטים יחד, כך היה מתקבל כתב כפול, אותו הייתי ממלאה בצבע. הכנו כך יחד שער חגיגי ומקושט לכל מחברת ואת כל הספרים עטפנו בצורה מסודרת ואחידה בנייר חום או לבן שהיה בגלילים גדולים בבית האריזה של הורי.




30 שנים חלפו מאז התחלתי את לימודי בבית הספר.  הילדים הפרטיים שלי עוד לא שם ולא הייתי בטוחה שגם היום זה ככה. אז יצאתי לבדוק... ומסתבר שהטאבלטים עדיין לא דחקו את מקומם של הספרים והמחברות.



אז הנה לכם שניים במחיר אחד - 
גם כמה שעות של פעילות יצירה כיפית עם הילדים בימים האחרונים (והלא פשוטים... :) ) של החופשה וגם הערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים. כל הרעיונות מבוססים על אותם ניירות פשוטים. אין פה ממש הדרכה - כל מה שצריך לעשות הוא לעטוף את הספר או המחברת בנייר חלק לבן או חום (אותו ניתן להשיג בגיליונות כמו של בריסטולים בחנויות היצירה) ולשחק עם שילובי וואשי טייפ בצבעים שמחים.
שתהיה שנה נהדרת של יצירתיות ושקט! 


אפשר לצפות גם את העפרונות. ומי ינחש מה לא בסדר בתמונה?



הכי טבע 



וזו יכולה גם סתם להיות מחברת סודות או ציורים או יומן אישי 

אפילו מחברת מתכונים 




והנה מה שלא בסדר ...
אמנם למדתי בי"ב 4 אבל  לא הייתי אז קרמר :)



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה