טעם של פעם

זה אחד הטעמים שאני הכי מגעגעת אליהם
טעם של פעם, זיכרונות מתוקים, ילדות טובה.
מי מאיתנו אינו מתגעגע? לבישולים של אימא,
לסיפורים של סבתא, לריח של חפץ ישן.

מה יש בהם בזמנים ההם שגורם לנו להיות מוצפים ברגשות חיוביים על מה שחלף? מה הוא הדבר הזה שמעורר לנו את כל החושים וגורם לנו לחוש געגוע?
מהי נוסטלגיה?

לא בדקתי את ההגדרה המילונית, אבל בעיניי מדובר בתחושה קלה של צער וכאב מהולה בשמחה והודיה על מקום טוב, נעים ובטוח שאהבנו להיות בו אבל אינו עוד. הנוסטלגיה מתחברת לי למונחים של חום וקור.
הזיכרונות שלי ממלאים אותי בחום ואני חושבת שאני מנסה לחמם באמצעותם את הסביבה המעט קרירה של היום, זו שהבטון והברזל תופסים בה מקום גדול מדי לטעמי.

אני גם מתגעגעת לזה שהיה קשה להשיג אותי


לא פעם אני שומעת את הטענה שהיום כבר לא מייצרים באיכויות של פעם. אני לא בטוחה שזה לגמרי נכון. מה שאני כן בטוחה בו, זה שאנחנו מוקפים בערימות של חפצים זולים, לרב לא איכותיים והפיתוי קשה. אז קונים בזול, נשבר/ נפרם או נהרס די מהר אבל במחיר שקנינו ושנקנה חדש, אין שום טעם לתקן אז... נקנה עוד פריט. זול. וחוזר חלילה.
זה נכון לצעצועים, לבגדים, לריהוט, למכשירי חשמל.
אז מה, נקנה ביוקר? האפנה מתחלפת כל כך מהר, הילדים גדלים בקצב מסחרר, הטכנולוגיה מתפתחת בקצב שאי אפשר לתאר ואז מה..? אז אם יש לכם סבלנות לארוז ומקום לשמור, לכו על זה. הילדים שלי לובשים כמה בגדים שחמותי (היקרה, שתחיה) שלפה מהבוידעם. הם גם משחקים בלגו ובצעצועים שהיו של אבא שלהם. זה מקסים. זה ממש מתבקש אז, לשלוף את התמונות, להתרפק, לחוש געגוע לימים שהיו, לטעם של פעם, לזיכרונות המתוקים, לילדות הטובה.

תיכף פסח. אין לי ספק שיש כבר מי שהתחיל בניקיונות. יש משהו בימים האביביים האלו, שמכניס אותנו לאווירה. החלונות נפתחים לרווחה ואנחנו מתחילים לאוורר ולסדר.
אז איך אני עושה סדר?
בצורה מסודרת.
בכל מקום שאני מנקה ומסדרת, פרט לכל אותם חפצים שחוזרים למקומם, יש לי כמה ערימות.
ערימה ראשונה- "לפח". בערימה זו יש בדר"כ ניירת, אריזות קרועות או חפצים שבאמת אין שום סיכוי לעשות בהם כל שימוש.
ערימה שנייה - "להעביר הלאה". למשפחה, לגנים, לתרומה. חפצים שיש מישהו שיכול להפיק מהם תועלת ולעשות בהם שימוש כמו שהם.
ערימה שלישית ואהובה עלי במיוחד - "שימוש חוזר".



"שימוש חוזר", כפי שלימדה אותי איילת מהחווה האורגנית במרחביה, בניגוד למחזור הוא תהליך שאינו צורך אנרגיה מזהמת אך מצמצם את כמויות הצריכה והפסולת שאנחנו מייצרים. בשימוש החוזר אפשר לנצל שוב חומרים ולהחזיר אותם לתפקידם המקורי, כמו שאנחנו עושים לרוב עם שקיות ניילון, קופסאות וארגזים, אבל הקסם האמתי בעיני הוא להפוך אותם למשהו אחר. כך למשל בערימה השלישית הזו שלי, תוכלו למצוא בדים רקומים של מצעים ישנים שאני חולמת לתפור מהם כיסויים לכריות. יש שם גם כוננית ישנה שאני כבר המון זמן מתכננת להפוך למטבח משחק לילדים ויש גם כמה כיסאות שרק צריך לצבוע מחדש ולהחליף להם את הריפוד.
הערכים הסביבתיים והכלכליים של השימוש החוזר הם רק התוספת בעיני לתחושת החום הזו שחוזרת אלינו. שאני כל כך מתגעגעת אליה. שמאפשרת לנו, לאחר שהפחנו חיים חדשים בפריטים ישנים, לזכות ליהנות מהם שוב, מהטעם של פעם, מהזיכרונות המתוקים, מהילדות טובה.

לכבוד הפסח המתקרב, כדי לעזור קצת לסביבה ובעיקר כדי לאפשר לכם לתת חיים חדשים לפריטים ישנים ואהובים. אני מזמינה אתכם לסטודיו שלי, עם רהיטים ישנים שאתם רוצים לחדש, לשחזר או לעשות בהם שימוש חוזר.
כל הפרטים כאן.
נתראה. חג אביב שמח.




חופשת פסח בפתח

מאז שאני אימא אני טוענת שלוח החופשות של הילדים לא קשור לפעילות שאר המשק ...
חודש תשרי כמעט במלואו, שבוע בחנוכה, עוד כמה ימים בפורים, שבועיים וחצי בפסח, ל"ג בעומר
ומה נסגר עם כל האיסרו חג האלה??? והקיץ....אוי הקיץ. (נו, טוב... דיה לצרה בשעתה). אז בכל החופשות האלו מתחילים לג'נגל. לגייס את הסבתות (תודה סבתות!) ולחלק את ימי החופשה בינינו, ואז עוד קצת סבתות ויום אחד גוררים אותם איתנו למשרד... ואיכשהו מצליחים להעביר באווירה חגיגית (פחות או יותר) את כל ימי החגים והחופשות שאם לומר את האמת, קצת נכפים עלינו.
אחת הסיבות שבגללה בחרתי בעיסוק שלי היום, היא הרצון להיות גמישה יותר בכל מה שקשור לזמן עם הילדים. אני אוהבת ונהנית להיות אימא פעילה, להצטרף לטיול עם הגן, להתנדב בוועד ההורים. אני יודעת שאלו חוויות שיתאפשרו לי רק עוד קצת, אז אני סוחטת את רגעי האושר הקטנים ויודעת שכשיגידו לי "אמא את חופרת" זה כבר פחות יתאים... הידיעה שיש לילדים שלי די הרבה זמן אימא, מאפשרת לי לעסוק בכל השאר כמעט ללא ייסורי מצפון. הפסח הזה לוח החופשה שלי כבר מאורגן (תודה שוב סבתות!) וזה מפנה אותי להציע לילדים שלכם סדנת נגרות ויצירה איכותית ומושקעת בת חמישה (!) ימים. השקעתי זמן רב בתכנון ובבניית הסדנה ואני יכולה להבטיח לכם סדנה חווייתית מותאמת לילדים שתכלול את כל מה שחשוב לנו כהורים.
אז הנה כל הפרטים:
הילדים ינסרו לבדם ינשוף ויהפכו אותו לשעון 






מתי ? בין התאריכים 29.3-2.4.15 ימים א'-ה' בין השעות 08:00 - 13:00
איפה ?  בסטודיו שלי, במתחם השימור של המושבה אילניה.
למי? הסדנה מיועדת לילדים בכיתות ג'-ז'.
מה עושים? בכל יום יצרו הילדים פריט שימושי ומעוצב. חלק מהם אני חושפת פה ויהיו עוד הפתעות כולל אפשרויות בחירה.

ויבנו בעצמם את מגש הניירת הזה


וגם מתלה לבגדים או לתיקים




כמה? 700 ש"ח לחמישה ימים למשתתף כולל כל החומרים. בכל יום יחזרו הילדים הביתה עם מוצר מקסים. המחיר כולל גם ארוחת בוקר איכותית. אפשר להצטרף גם לימים בודדים, על בסיס מקום פנוי, בעלות של 150 ש"ח ליום.





ואפילו יבנו בעצמם את השרפרף הזה!





כמו שאתם יודעים, אצלי בסטודיו גם הילדים עובדים עם הכלים של הגדולים. מנסרים, קודחים, מבריגים ומרכיבים לגמרי בעצמם. על מנת שאהיה בתשומת לב לכל אחד ואחד מהם, מספר המקומות בסדנה מוגבל ויש מקום לקבוצה קטנה מאוד של ילדים. אני מבטיחה לשמור על כל אחד מהם כאילו היו ילדיי הפרטיים.
אני משוכנעת שהסדנה תהיה חוויה מיוחדת ומעצימה לכל ילד שישתתף בה ושהיא תאפשר לכם להיות שקטים לגמרי בשבוע שלפני החג. את ימי חול המועד כבר תבלו יחד....
הרשמה ופרטים נוספים בטלפון 052-3217379 או במייל kal.rotem@gmail.com
שיהיה חג שמייח!