טעם של פעם

זה אחד הטעמים שאני הכי מגעגעת אליהם
טעם של פעם, זיכרונות מתוקים, ילדות טובה.
מי מאיתנו אינו מתגעגע? לבישולים של אימא,
לסיפורים של סבתא, לריח של חפץ ישן.

מה יש בהם בזמנים ההם שגורם לנו להיות מוצפים ברגשות חיוביים על מה שחלף? מה הוא הדבר הזה שמעורר לנו את כל החושים וגורם לנו לחוש געגוע?
מהי נוסטלגיה?

לא בדקתי את ההגדרה המילונית, אבל בעיניי מדובר בתחושה קלה של צער וכאב מהולה בשמחה והודיה על מקום טוב, נעים ובטוח שאהבנו להיות בו אבל אינו עוד. הנוסטלגיה מתחברת לי למונחים של חום וקור.
הזיכרונות שלי ממלאים אותי בחום ואני חושבת שאני מנסה לחמם באמצעותם את הסביבה המעט קרירה של היום, זו שהבטון והברזל תופסים בה מקום גדול מדי לטעמי.

אני גם מתגעגעת לזה שהיה קשה להשיג אותי


לא פעם אני שומעת את הטענה שהיום כבר לא מייצרים באיכויות של פעם. אני לא בטוחה שזה לגמרי נכון. מה שאני כן בטוחה בו, זה שאנחנו מוקפים בערימות של חפצים זולים, לרב לא איכותיים והפיתוי קשה. אז קונים בזול, נשבר/ נפרם או נהרס די מהר אבל במחיר שקנינו ושנקנה חדש, אין שום טעם לתקן אז... נקנה עוד פריט. זול. וחוזר חלילה.
זה נכון לצעצועים, לבגדים, לריהוט, למכשירי חשמל.
אז מה, נקנה ביוקר? האפנה מתחלפת כל כך מהר, הילדים גדלים בקצב מסחרר, הטכנולוגיה מתפתחת בקצב שאי אפשר לתאר ואז מה..? אז אם יש לכם סבלנות לארוז ומקום לשמור, לכו על זה. הילדים שלי לובשים כמה בגדים שחמותי (היקרה, שתחיה) שלפה מהבוידעם. הם גם משחקים בלגו ובצעצועים שהיו של אבא שלהם. זה מקסים. זה ממש מתבקש אז, לשלוף את התמונות, להתרפק, לחוש געגוע לימים שהיו, לטעם של פעם, לזיכרונות המתוקים, לילדות הטובה.

תיכף פסח. אין לי ספק שיש כבר מי שהתחיל בניקיונות. יש משהו בימים האביביים האלו, שמכניס אותנו לאווירה. החלונות נפתחים לרווחה ואנחנו מתחילים לאוורר ולסדר.
אז איך אני עושה סדר?
בצורה מסודרת.
בכל מקום שאני מנקה ומסדרת, פרט לכל אותם חפצים שחוזרים למקומם, יש לי כמה ערימות.
ערימה ראשונה- "לפח". בערימה זו יש בדר"כ ניירת, אריזות קרועות או חפצים שבאמת אין שום סיכוי לעשות בהם כל שימוש.
ערימה שנייה - "להעביר הלאה". למשפחה, לגנים, לתרומה. חפצים שיש מישהו שיכול להפיק מהם תועלת ולעשות בהם שימוש כמו שהם.
ערימה שלישית ואהובה עלי במיוחד - "שימוש חוזר".



"שימוש חוזר", כפי שלימדה אותי איילת מהחווה האורגנית במרחביה, בניגוד למחזור הוא תהליך שאינו צורך אנרגיה מזהמת אך מצמצם את כמויות הצריכה והפסולת שאנחנו מייצרים. בשימוש החוזר אפשר לנצל שוב חומרים ולהחזיר אותם לתפקידם המקורי, כמו שאנחנו עושים לרוב עם שקיות ניילון, קופסאות וארגזים, אבל הקסם האמתי בעיני הוא להפוך אותם למשהו אחר. כך למשל בערימה השלישית הזו שלי, תוכלו למצוא בדים רקומים של מצעים ישנים שאני חולמת לתפור מהם כיסויים לכריות. יש שם גם כוננית ישנה שאני כבר המון זמן מתכננת להפוך למטבח משחק לילדים ויש גם כמה כיסאות שרק צריך לצבוע מחדש ולהחליף להם את הריפוד.
הערכים הסביבתיים והכלכליים של השימוש החוזר הם רק התוספת בעיני לתחושת החום הזו שחוזרת אלינו. שאני כל כך מתגעגעת אליה. שמאפשרת לנו, לאחר שהפחנו חיים חדשים בפריטים ישנים, לזכות ליהנות מהם שוב, מהטעם של פעם, מהזיכרונות המתוקים, מהילדות טובה.

לכבוד הפסח המתקרב, כדי לעזור קצת לסביבה ובעיקר כדי לאפשר לכם לתת חיים חדשים לפריטים ישנים ואהובים. אני מזמינה אתכם לסטודיו שלי, עם רהיטים ישנים שאתם רוצים לחדש, לשחזר או לעשות בהם שימוש חוזר.
כל הפרטים כאן.
נתראה. חג אביב שמח.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה